אני מרגיש לא נוח עם הכפפת קוד אתי ל”נורמה” שהיא יכולה גם להיות לא מוסרית בעליל (סדום למשל). עם זאת אני לא חושב שיש קוד אתי אחד לכל העולמות בהם אדם פועל: כלכלה אינה מלחמה ועוד. צריך ליצור קוד אתי לעולם הכלכלי התחרותי, אבל הוא לא יכול להסתמך על קוד אתי שנכתב עבור עולם כלכלי שאיננו עוד.

אני שואל שאלה עקרונית העוסקת באתיקה בעסקים:
אין ספק שבפרקטיקות הקיימות בעולם העסקים הקיים יש לא מעט מעשי אונאה, שגם אם אינם משפטיים אונאה הלכתית ובוודאי מוסרית יש בהם.
השאלה היא האם בעולם שזוהי הנורמה הרגילה בו, מי שיפעל על פי תפיסת הונאה “טהרנית” הלכתית ייפגע באופן משמעותי עסקית ואולי אפילו לא ישרוד?
האם אין בכך משום פגיעה בשוויון ההזדמנויות של איש העסקים שומר מצוות האונאה?
האם בעולם התחרותי שבו אנו חיים ה”גיבנת” האתית לא תגרום להפסד מרובה שהוא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה?