שבתון לכל עובד |
תקציר
שבתון לכל עובד
האם יש לחוקק שבתון לכל עובד?
ליברטנים, חסידי השוק חופשי
על המדינה למעט ככל האפשר בחקיקה ובהתערבות בשוק העבודה ולכן כמובן שאין מקום לחוק כזה.
דעת מילטון פרידמן ואברהם פופקו.
תומכי חקיקה סוציאלית
על המדינה לדאוג לאושרם ולרווחתם של אזרחיה.
לפיכך חובתה לחוקק חוקים מפורשים שיאפשרו לכל עובד לדרוש את זכותו לשבתון
ולהבטיח את חזרתו לעבודה בתום השבתון (בדומה לחופשת לידה).
דוברי העמדה: יוסי צוריה, מני נאמן (למאמר המלא).
סיכום
סוגיה זו מעלה דרך מקורית למימוש רעיון השבתון שבשמיטה על ידי יצירת יציאה לשבתון לכל העובדים בכל שבע שנים (בדומה למה שמקובל כיום בעולם האקדמי ובמערכת החינוך).
לשם כך תוקם קרן ייחודית שלגבי מקורות המימון שלה הייתה מחלוקת : יש שטענו שהיא צריכה להיות כמו כל הפרשה סוציאלית , מהמעביד והעובד ובהקלות המס הדומות .
לעומתם ויש שטענו שהפרשה כזו , לעובדים שבקושי מצליחים לגמור את החודש , לא תהיה נסבלת.
עלה רעיון שזו יכולה להיות גם דרך מענינת להתמודד עם משבר הפנסיות עקב הארכת תוחלת החיים
– שכן שבתונים אלו יאפשרו הארכת היציאה לפנסיה במספר אותן שנים שהעובד שהה בשבתון .
שאלה נוספת שעלתה הייתה שאלת הפטרונות : האם יש לכפות שבתון זה על העובדים או שהוא יהיה רשות.
הדיון המורחב
עובדים רבים חשים שחיקה רבה בעבודתם, במיוחד כאשר מתמידים באותו מקום עבודה (זו כנראה גם הסיבה שבתקופתנו יש נטיה להחליף מקום עבודה כל כמה שנים).
רעיון השבתון לכל עובד בא להתמודד עם אתגר זה וגם עם אתגר עליית תוחלת החיים, שגם יוצרת חיוב פרישה מוקדם מדי ובעיקר יוצרת קושי גדול ביכולת קרנות הפרישה לעמוד בהתחייבויותהן.
ההצעה הזו, עלתה בהשראת הרעיון המקראי של שנת השמיטה, אבל מעניין לראות כיצד בעולם כולו מתחילה להתעורר מודעות זו. כמו למשל הרצאת TED זו.
תוכן השבתון
ברצוני להפנות את השיח לכיוון שונה. מה העובדים יעשו בזמן השבתון או כיצד השבתון המוצע יועיל לפרט ולכלל החברה?
לשבת ושביעית של תורה יש אוטוריטה מיוחדת לקבוע שבתון לפני מסירה ברורה של מהותו. רק לאחר קביעת השבתון, החכמים שבין השובתים דנים במהותו של השבתון. אך האם לנו חברי ארגון השמיטה הישראלית יש אוטוריטה דומה לקבוע שבתון ללא הגדרת מהותו ומטרתו.
לקראת פסח, נזכיר איסור שבתון ממלאכה (לא מנהג) שהיה קיים בזמן שהקריבו קורבן פסח בחג הפסח שחל בי"ד בניסן. מקור האיסור: ירושלמי פסחים פ"ד ה"א ל ע"ג "כתיב שם תזבח את הפסח בערב אין לי אלא הוא שלוחו מניין תלמוד לומר ובשלת ואכלת מה תלמוד לומר שם תזבח את הפסח בערב אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב אבל אסור מלעשות מלאכה". תכלית השבתון היה כדי להתרכז בהקרבת קורבן פסח (איסור זה מן התורה לדעת תוספות).
הירושלמי בהמשך הסוגיה שם שואל, שאם קבענו שבתון בזמן הקרבת קורבן פסח הרי צריך לשבות כל יום בזמן הקרבת התמיד. "אמר רב יונה אילין תמידין קרבנותיהן של כל ישראל אינון…אם יהיו כל ישראל יושבין ובטילין והכתיב ואספת דגנך מי אוסף להן את הדגן". הירושלמי דוחה את האפשרות של בטלה ממלאכה בזמן הקרבת קורבן התמיד כיון ששבתון זה פוגע בערך הבסיסי של העבודה.
כאשר הירושלמי דן באיסור שבתון בערב פסח ובכל יום בזמן הקרבת קורבן התמיד של ישראל, הירושלמי דן במהותו של השבתון ויחסו לערכים אחרים.
לדידי, איננו רשאים לבטל את הפרט ממלאכתו ללא סיבה, לכן אני מציע שנדון תחילה במהות השבתון ומטרותיו ומתוך ידיעת יסודותיו של השבתון נדון גם בפרטי יישומו ועקרונות פעולותיו.
כתגובה לשאלה המשיך משה ואמר:
אתה דואג לרווחת הפרט אך זה יכול להיות לרועץ. משנה מסכת כתובות פרק ה: "רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה". עלינו לבוא עם תכנית שבתון לעובדים כיון שלא כל עובד ידע להפיק משבתון של שנה שלימה רווחה. במצות עשה של שבתון למשך שלושה חודשים פעם בשבע שנים על השובת לבחור באחת מסוגי הפעילויות הבאות:
- מסגרת מקבילה של שירות לאומי
- הכשרה לימוד במסגרת מאושרת.
- מחקר או העמקה בנושאים שאינם קשורים לעבודה היומיומית – פיקוח רגולטיבי
כיוון החשיבה שלי הינו שעובד שבחר לממש את השבתון בתנאים הנ"ל יתוגמל בתקופת השבתון כימי עבודה (במימון?)
בניכוי 7-10 ימי חופשה.
-
x
ראשית, אינני מציע "איסור מלאכה" כלל , כך שאנשים יוכלו לעבוד בתחביבים, לטובת הצבור, ואף להתנסות בעבודה אחרת (כפי שהיום עושים חלק מהמורים בשנת השבתון שלהם)
על השאלה השנייה – ראה בהמשך הסוגיה
שאל משה – כיצד השבתון יועיל לפרט או למדינה. מכיוון שאני מניח שעל המדינה לדאוג לרווחת אזרחיה – אני אצמצם את השאלה לגבי הפרט.
השבתון לדעתי יועיל לפרט בשני דרכים:
א. אפשרות לפסק זמן משמעותי כל כשבע שנים יעילה מאוד נגד שחיקה ומאפשרת איזון יוצר נכון בין העבודה למימדים האחרים באדם – עצמו, משפחה וקהילה
ב. אני מציע שכל תקופות השבתון המצטברות בחיי האדם יאריכו את תקופת עבודתו ויידחו את היציאה לפנסייה. כפי שמוסבר במקור הבא
לדעתי דאגה ל"רווחת הפרט" היא גם דאגה לרווחת החברה. אנשים שיתפנה להם זמן בשנה זו יוכלו להקדישו לחברה בצורה הרבה יותר משמעותית מבשנים רגילות. ראה למשל את יוזמת שמיטת שעות של הרב בני לאו וקהילת בית-כנסת הרמב"ן.
אני רוצה לחזור לשאלה הפותחת – מה הטעם בשבתון? שכן אם הטעם הוא רק התרעננות העובד – ניתן לעשות זאת במסגרת מקום העבודה כך שהמעביד ישלח את העובדים פעם ב6-7 שנים למיני הסבה מקצועית וכך גם נמנע את השחיקה וגם נמנע את הנתק המסוכן בין העובד לחברה
-
x
מי אמר שזה טעם השבתון? לדעתי, טעם השבתון הוא להדגיש את היותינו בני חורין וזה יכול לבוא רק על ידי ניתוק הקשר עם המעביד – ולו גם רק לתקופה קצרה. אני כן מצפה מהמדינה לדרוש מהמעסיק רשת ביטחון כדי להפיג את פחדי העובד שיישאר מובטל, אבל בהחלט אני חושב שזה יוסיף ניידות מבורכת לשוק העבודה
בהמשך דבריו אמר יוסי
לטעמי ניתן להשאיר את הזמן גמיש בין 3 חודשים (שזה זמן מינימלי להרגשת חופש) לשנה – שתאפשר שינוי יותר משמעותי.
שבתון: זכות או חובה?
מי זכאי לצאת לשבתון? האם צריך רמת הכנסה מינימלית ("עשה שבתונך חול ואל תזדקק לבריות")? האם עקרות בית זקוקות (וודאי!) וזכאיות (אולי?) לשבתון (כשהכסף בא מהפנסיה של בן הזוג העובד)?
לדעתי ראוי שלכל היותר שבתון לכל עובד הינה זכות ולא חובה. הסביבה אמורה לאפשר זאת, אך לא לחייב זאת. אדם שרוצה לעבוד בשנת השבתון בעבודתו הרגילה או בעבודה אחרת, ראוי שיעשה זאת.
אפשר לנסות לחנך אנשים על חשיבותה של החופש, אך כלכלה מודרנית לא יכולה להיות פטרנליסטית ולחייב זאת.
תגובה ב' לא ערוכה
. הסדרי עבודה צריכים להיות בין עובד למעביד והחוק לא יכול לכפות הענקת זכויות. התפקיד של דאגה לחלשים לא צריך להיות בידי המדינה אלא בידי הקהילה, האנשים הנדיבים ועוד. בארה"ב הציבור תורם כשמבקשים ממנו לתרום ולא מבקש שהמדינה תעשה. המדינה צריכה לעודד שבתון כי זה טוב למדינה.
-
x
האם באמת בכלכלה מודרנית לא ניתן לכפות באופן פטרנליסטי שביתה ממלאכה?
אינני מדבר רק על השבת אלא אפילו על מספר השעות ביום שמותר לעבוד על פי חוק עבודה ומנוחה?לא הבנתי כיצד אתה מנמק את יצירתם של חוקי העבודה כפייתיים המגבילים מאוד שעות וימי עבודה – חוקים שנוצרו דווקא בעידן המודרני. (וגם אצל חז"ל בדיני העבדות)
-
x
גם ממקום יותר סוציאליסטי אני בעד עידוד ונתינת אפשרות ולא חיוב.
בכלכלה מודרנית משתדלים לא לכפות שעות עבודה או מספר שעות עבודה ביום מתוך הנחה שהסרת מגבלות ישפרו את התוצאות הכלכליות. השבתון הינו עניין חברתי ולא כלכלי אלא אם כן נפתח תכנית שבתון שתתרום בעקיפין לכלכלה.
שאלה ל(דעת) מילטון פרידמן – האם הבקשה הזו נחותה מבחינתו מחוק הפנסיה הוא שהוא מתנגד לשניהם?
ואם לדעתו יש הבדל בין החוקים – מהו שורש ההבדל?
-
x
התמודדות עם הקושי הארגוני
זה רק יעזור לחברות, ממילא אי-אפשר להחזיק את האנשים ב-100% תועלת. לפעמים יש משברים שצריך את כולם ומי שבשביעית יכול להירתם בקלות. אפשר לתפקד עם 80% צוות.
-
x
להסתמך על 80% צוות דורש להחזיק צוות עובדים גדול יותר וזה לא יעיל. יש גם בעיה של מומחיות הדורשת הכשרת אנשים לתפקידים נוספים. יש מומחים שקשה להחליף אותם, כמו: מורה לפיזיקה לא יכול להחליף מורה לתנ"ך או רופא עיניים ורופא לב. רק אם נקבע שהשבתון הוא כמה חודשים נוכל לספוג היעדרות כזו בכוח האדם.
-
x
בעיית המומחיות תועיל לפיתוח רב-תחומיות אצל העובדים, וגם יכולת העמידות של החברה ללא אנשי מפתח תשתפר. אני חושב שמורה לפיזיקה צריך להיות מסוגל להחליף מורה לתנ"ך, ובאופן כללי חברות יכולות להתארגן ככה שיהיה מספיק כוח אדם לגבות על היעדרות.
דווקא אצל מורים יש שנת שבתון כך שלכאורה מוכח שזה אפשרי.
להאזנה לעמדה במלואה
-
x
אם כך נוסף על השבתון כדאי להכניס תקנה נוספת שבה כל עובד יתמקצע במשך כמה חודשים בתפקיד אחר בחברה כחובת העשרה.
יוסי, אנא חדד את עמדתך, האם על המדינה או המעסיק לממן את שנת השבתון? או שעל המעסיק תחול חובה רק לאפשר לעובד לממן שנת שבתון על חשבון עצמו?
-
x
בדומה לקרן פנסייה וקרן השתלמות – המדינה צריכה להעניק הקלות משמעותיות ממס לחוסכים לשבתון.
לגבי מי שלא עבד או חסך – המדינה לא צריכה לשלם. מי שטרח בששת שנות המעשה – יהנה בשבתון.
אני חושב שאכן כדאי להסדיר קרן חדשה שתקרא "קרן שבתון" והכספים יוכלו לשמש רק כשהעובד יוצא לשבתון.
-
x
המדינה כבר משתתפת בעלות של קרן השתלמות, על ידי הקלות מס. אני מבין שאתה מציע שבנוסף לכך יובטח מקומו של העובד אם אכן יחליט לממש את קרן ההשתלמות לטובת שנת שבתון.
האם החברות תוכלנה לעמוד בכך שבאופן קבוע 1/7 מהעובדים נמצאים בשבתון?
משך השבתון
משך הזמן האופטימלי הוא 3 חודשים
-
x
יש להשאיר את הזמן גמיש בין 3 חודשים (שזה זמן מינימלי להרגשת חופש) לשנה, אבל יש להעדיף שנה שכן היא תאפשר שינוי משמעותי יותר.
ראשי פרקים
תוכן השבתון
שבתון: זכות או חובה?
התמודדות עם הקושי הארגוני
משך השבתון
תגובות אחרונות
לאור בעיות המימון והקשיים הארגוניים לחברות
משך הזמן האופטימלי לשבתון צריך להיות 3 חודשים.
יש להעדיף שנה שלמה לשבתון, ועובדה היא ששנת שבתון מלאה מקובלת בעולם האקדמי ובמערכת החינוך. רק שנה של ניתוק מחיי השגרה יכולה לתת תחושת חירות והתרעננות משמעותית.
בדיעבד, אם אין ברירה, ניתן להתחיל בשלושה חודשים ומשם לנסות ולהגדיל בהדרגה את הזמן.
המדינה כבר משתתפת בעלות של קרן השתלמות על ידי הקלות מס.
בעיית המומחיות תועיל לפיתוח רב-תחומיות אצל העובדים, וגם יכולת העמידות של החברה ללא אנשי מפתח תשתפר. אני חושב שמורה לפיזיקה צריך להיות מסוגל להחליף מורה לתנ"ך, ובאופן כללי חברות יכולות להתארגן ככה שיהיה מספיק כוח אדם לגבות על היעדרות.
דווקא אצל מורים יש שנת שבתון כך שלכאורה מוכח שזה אפשרי.
להאזנה
אם כך נוסף על השבתון כדאי להכניס תקנה נוספת שבה כל עובד יתמקצע במשך כמה חודשים בתפקיד אחר בחברה כחובת העשרה.
בדומה לקרן פנסיה וקרן השתלמות , תוקם קרן חדשה שתקרא "קרן שבתון"
והכספים יוכלו לשמש רק כשהעובד יוצא לשבתון.
המדינה צריכה גם להעניק הקלות משמעותיות ממס לחוסכים לשבתון,
אך מי שלא עבד או חסך המדינה לא צריכה לשלם לו. מי שטרח בששת שנות המעשה – ייהנה בשבתון.
האם באמת בכלכלה מודרנית לא ניתן לכפות באופן פטרנליסטי שביתה ממלאכה?
הנה לדוגמה בחוק ימי עבודה ומנוחה הכופים הגבלת שעות עבודה ביום וימי חופש שבועיים. כפייה כזו נמצאת גם אצל חז"ל בדיני עבדות.
אין לקבל את עמדת חסידי השוק החופשי המתנגדים להתערבות החוק בשאלת השבתון . כמו שהמדינה מחייבת את הסדרי הפנסיה . האם גם לחוק הפנסיה הנכם מתנגדים ? האם יש הבדל ביניהם מהו ?
שאלה בסיסית, האם באמת בעיית החירות נעוצה בכך שאנשים "עובדים יותר מידי"?
יש לי רושם שחלק ניכר מבעיית החירות נעוצה בשאלות של אחריות אישית וכד'. למשל התנהלות כלכלית אישית "רשלנית", שימוש באשראי צרכני, וכו'..
הנתונים מראים (בצורה עקבית, שנה אחר שנה ואולי אפילו דור אחרי דור) שכמות משקי הבית בישראל שנמצאים במשיכת יתר הוא לא סביר.. אם היינו צריכים לתת לכלל משקי הבית בישראל דירוג אשראי התוצאות לא היו משהו…
אם היה צורך לבצע תיעדוף של יוזמות שעיקרן הוא "הגדלת החירות" האם באמת העדיפות הגבוהה היא החירות מהשעבוד למקומות העבודה על פני שיעבודים לבנקים,צרכנות לא אחראית וכד'?
מנחה
האם באמת בעיית החירות נעוצה בכך שאנשים "עובדים יותר מידי"?
יש לי רושם שחלק ניכר מבעיית החירות נעוצה בשאלות של אחריות אישית, למשל התנהלות כלכלית אישית "רשלנית", שימוש באשראי צרכני ועוד.
הנתונים מראים בצורה עקבית, שנה אחר שנה ואולי אפילו דור אחרי דור, שכמות משקי הבית בישראל שנמצאים במשיכת יתר הוא לא סביר.
אם היה צורך לבצע תעדוף של יוזמות שעיקרן הוא "הגדלת החירות" האם באמת העדיפות הגבוהה היא החירות מהשעבוד למקומות העבודה על פני שעבוד לבנקים וצרכנות לא אחראית?
מעבר סוגיה
לדיון בתרבות הצרכנית בהקשר השבתי