אוצרות הטבע שלנו? |
תקציר
אוצרות הטבע שלנו?
כיצד על המדינה לנהוג בחידוש זיכיונות על אוצרות טבע?
חסידי השוק החופשי
מעורבות המדינה בניהול יזם פרטי המשקיע באוצרות טבע צריכה להיות ברמה מינימלית, שעיקרה מיסוי וגם זה שלא תהיה גבוה ברמה משמעותית. הסיבות לכך מגוונות, החל מרמת הסיכון הכלכלי שלוקח על עצמו היזם וכלה בתרומתו האדירה למשק המקומי בעידוד התעשייה.
דרישה לרפורמה מקיפה
המצב הנוכחי יחסי מדינת ישראל – יזם פרטי בסוגיות אוצרות הטבע, אינו נסבל ודורש שינוי משמעותי הן מבחינת מיסוי והן מבחינת פיקוח על השימוש בתוצרי אוצרות הטבע.
סיכום
הסוגיה נמצאת בשלבי היוצרות ראשוניים .
לסוגיית אוצרות הטבע הראשי ראו כאן
הדיון המורחב
הבעיה המשפטית: שינוי הרטרואקטיביות
גם במקרה של ים המלח וגם במאגרי הגז בים התיכון, נחתמו חוזים והוענקו זכיונות בין המדינה ליזמים, כל שינוי שאמור לידון אמור להיות רק מכאן ולהבא. כל שינוי בהסכם קיים אינו חוקי ואינו מוסרי מכיוון שהחלטתם להשקיע הייתה מבוססת על בסיס החוזים שנחתמו.
-
x
חקיקה ראשית של הכנסת שתתיימר לשנות את גובה התמלוגים שחבים הימזים בגין מיזמי הגז מעבר לשיעור המעוגן כיום בחוק הנפט תהווה חקיקה רטרוספקטיבית שתפגע בזכויות קניינות מוקנות של היזמים.
לקריאה בהקשר המלא לחצו כאן
-
x
בהקשר הנדון כאן, ה"תמלוגים" שנדרש היזם לשלם אינם מחיר בגין הזכות להפיק את הנפט. זהו תשלום חובה, שנועד ליצור מקור הכנסה למדינה, בדומה למגוון הרחב של תשלומי החובה האחרים המוטלים בישראל. מובן שמי שמחליט האם להשקיע בחיפושי נפט צפוי להתחשב, בין היתר, בגובה המס שבו יחויב. אך ההסתמכות הזו היא חד-צדדית במהותה, ואינה שונה מכל הסתמכות אחרת של יזם המשקיע בהקמת עסק, המתחשב, בין היתר, בשיעורי המס הקיימים ביחס לפעילות העסקית שהוא שוקל לנקוט
(ובנטל המס בחלופות עסקיות רלבנטיות)לקריאה בהקשר המלא – לחצו כאן
מבחינה חוקית זו שאלה שמשפטנים כבר דנו בה ומבחינה מוסרית ודאי שהמצב הקיים מנציח עוול ויש לשנותו למפרע.
הרב מיכאל מלכיאור
מבחינה חוקית זו שאלה שמשפטנים כבר דנו בה ומבחינה מוסרית ודאי שהמצב הקיים מנציח עוול ויש לשנותו למפרע.