להתחברות

בית המדרש לכלכלה וחברה

מקורות

דברי שר החינוך בוועדה לשינוי כלכלי חברתי-דו"ח טרכטנברג-פרק החינוך

"הנקודה הזאת של הגיל הרך היא נקודה חשובה בשני מוקדים. א', בביצוע דבר שבאמת הכנסת קיבלה חוק מצוין לפני 27 שנים שמעולם לא יושם.
בשנת הלימודים הקודמת ואני משלים את זה בשנת הלימודים הזאת, הכנסתי רק את אשכול סוציו-אקונומי 3. קודם כל, עשינו את זה בשנה שעברה לגבי אזורי עדיפות לאומית והשנה התחלנו גם לא באזורי עדיפות לאומית, לתוך סבסוד הגיל הרך בלי תוספת משאבים ממשרד האוצר, מה שאומר שזה קיצוץ בסעיפים אחרים וזה היה דבר כמעט בלתי אפשרי.
ראינו בהתקדמות ביישום של החוק הזה דבר מאוד חשוב. זה חשוב בכמה מימדים. זה חשוב בנקודה שעלתה במחאה וזה הורדה של מרכיב של יוקר המחיה ממשפחות צעירות והורים לילדים בגילאים הצעירים. בדרך כלל אלה המשפחות הצעירות וזה מרכיב מרכזי בהיבט הזה וזה מרכיב שקשור בצורה עמוקה למחאה החברתית. אנחנו יודעים גם שיש הרבה מאוד ילדים שלא מגיעים בכלל לגן ילדים. ההערכה שלי היא שיישום החוק בגילאי 3-4 יגדיל את ההשתתפות של ילדים בגיל הזה במסגרות של גני ילדים. הקשר הגדול ביותר לפערים נמצא בין ילדים שלא היו בשום מסגרת בגיל הרך לבין ההישגים הלימודיים. לכן זה מאוד מאוד חשוב.
לכן ההשלמה של הביצוע – זה לא השלמה, בעצם מה שיש היום מבחינת סבסוד זה: אשכולות סוציו=אקונומיים 1 עד 3, שיקום שכונות ועל-פי הנחה מסוימת, על-פי מדד מבחן הכנסה. אני חושב שפה האוניברסאליות היא דבר הוגן, גם בעזרה לזוגות צעירים בכלל, למשפחות צעירות בשלבים הראשונים. אני מדבר על גילאי 3-4.
עכשיו אני מגיע לנקודה השנייה שאליה התייחסה הוועדה, שהיא גם נקודה שלצערי עדיין קיימת לגביה מחלוקת ביני לבין שר התמ"ת. לפי דעתי הותרת מסגרות בגילאים הכי קריטיים מחוץ למערכת החינוך היא טעות קשה, היא תהיה טעות קשה. ראינו אפילו בדברים הכי פשוטים של ביצוע הבינוי שיש פיגור בביצוע של מה שמתוקצב על-ידי האוצר למעונות במשרד התמ"ת לבין מה שמבוצע בפועל גם כשמעמידים תקציבים. זה לא משרד שרגיל, כמו משרד החינוך, לבנות כל שנה בהיקפים מאוד מאוד גדולים.
אני מתחיל מהסוגיה של הבינוי שהיא אולי לא הסוגיה המהותית אבל מצביעה על כשל ברור. אפשר להחליט על הנייר על הוספת הרבה מעונות, השאלה האם זה מתבצע או לא? אבל, בעיקר במרכיב שעמדה עליו פרופסור קליין וזה המרכיב הפדגוגי. אי-אפשר להמשיך להתייחס למסגרות כאלה כאל חניון לילדים, כאל מסגרות שהתכלית היחידה שלהם – למרות שאני מסכים שזאת תכלית חשובה. הנושא הזה קרוב אלי ואני חוקקתי הרבה מאוד חוקים לעידוד שילוב אימהות בשוק העבודה. חוקקתי הרבה מאוד חוקים, בעיקר בקדנציה הקודמת. אבל, יש גם תכלית מבחינת הילד. זאת תורה שצריך לגבש וזאת תורה שבמרכזה חינוך ופדגוגיה.
לכן הדבר המרכזי בגילאים 0 – 3 הוא אפילו לא הנושא התקציבי, הוא קודם כל הנושא של איכות החינוך בגילאים האלה. זה מחייב את המעבר. זה מהלך מאוד מורכב, מאוד קשה. הוא דורש גם להיכנס לרישוי ולפיקוח בגילאים האלה, מה שאין לנו היום. הוא דורש תורת עבודה שהיא לא קיימת. אבל, ככל שנאחר לעשות את זה, אנחנו נפגע בדורות של ילדים שמתחנכים היום במסגרות האלה.
לכן אני מאוד מקווה שלא יהיה ניסיון לפגוע במסקנות של הוועדה בנושא הזה, בדרכים שונות. אני גם שומע על דרכים שונות ומשונות בעניין הזה.
יש חשיבות גדולה מאוד ביישום ההמלצות של הדוח בנושא תשלומי ההורים. ועדת החינוך של הכנסת, עסקה בזה באופן נמרץ שנים ארוכות, בנושא הצודק הזה של איך עושים צדק כלפי אותם ילדים ממשפחות חלשות שצריכים לשלם תשלומי הורים. אני יכול לשלם תשלומי הורים וגם אתה אבל אנחנו מדברים על אותן משפחות שמתקשות. בעצם אנחנו רצינו להעתיק דבר דומה בפיתרון שנתנו בנושא המסעות לפולין. עשינו מודל שהשתתפות בו היא דיפרנציאלית שיכול להקל על השכבות החלשות באמת. המחירים הם מחירים אנושיים וחברתיים קשים מאוד.
אם יש מנהל טוב ומורה טוב, אז לפעמים מוצאים את הדרך איך לסבסד את זה ולגלם את זה, אבל אם יש ילד שלא יוצא לפעילות בגלל חסרון כיס של ההורים זאת צלקת גדולה ביותר. את זה אי-אפשר לפתור רק על-ידי הגדלת המלגות, כפי שנעשה בעבר. את זה חובה לעשות בדרך שהמליצה ועדה ברשות מנכ"ל המשרד, על פי התהליך שהתחיל בתקופת היושב ראש אורלב וגם הוצג בפני הוועדה. בחנו שם שיטות שונות כי היו כל מיני מודלים. הגיעו למשהו לא גורף אלא מידתי. אגב, עדיין יש פער תקציבי בין כמה שנדרש, נדמה לי 700 מיליון שקלים, לבין כמה שהוועדה הקצתה לנושא הזה. יש לנו בעיה מסוימת בנקודה הזאת. הדיון הקודם דיבר על דברים דיפרנציאליים ועל עזרה דיפרנציאלית. אם רוצים לעזור באופן דיפרנציאלי, אז זה מהלך מאוד מאוד חשוב."

לפרוטוקול המלא באתר  כנסת פתוחה>

סוגיות קשורות

מקורות אחרונים באתר