– דבר הנקנה מיד ליד – “אל תונו איש את אחיו”,
ויחזור ויאמר, “במספר שנים אחר היובל תקנה מאתו התבואות וכמספר שני התבואות ימכרם לך”,
– כפי השנים תרבה ותמעיט כי על כל פנים תשיבנו לו ביובל.
וכל זה אזהרה ביובל , שיזהרו בו לעולם,
וחזר ואמר “ולא תונו איש את עמיתו” – , בדברים.
ואני חושב עוד סברא,
שודאי המאנה את חבירו לדעת עובר בלאו,
בין במטלטלים בין בקרקעות,
שבהן דיבר הכתוב אל תונו איש את אחיו במספר שנים אחר היובל,
שהוא מזהיר שיקנו וימכרו לפי השנים ולא יונו איש את אחיו.
אבל רבותינו חדשו באונאה תשלומים בשתות המקח, וביטול מקח ביותר משתות,
ומזה בלבד מעטו הקרקעות לפי שהאונאה בהם אפילו ביתר משתות,
מחילה, כמו שהיא מחילה במטלטלים בפחות משתות, אף על פי שהוא אסור להונות כן לדעת,
אבל אין דרך בני אדם לבטל ממכרם מפני אונאה מועטת כזו”
