להתחברות

בית המדרש לכלכלה וחברה

ריגול תעשייתי | מקורות

אונאת ממון ואונאת דברים | הרב חיים דוד הלוי

שו"ת מים חיים, חלק ב, סימן פג

מה שנקרא "מחקר שווקים", היינו סיור במספר חנויות ובירור מחירים טיב וכדומה וכו'. …נראה לי ברור שאין בו משום אונאת דברים, שכן כל אדם זכאי לבחור לו את הסחורה הטובה ביותר במחיר הנוח לו ביותר, ומעולם לא יוכל לעמוד על כך ללא בירור יסודי, וגם המוכר יודע זאת, ואף שהוא מצטער במקצת, כבר נתבאר לעיל שכך דרכו של מסחר. וכך שנינו (בבא מציעא נח ע"ב): "לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח". דוק היטב: "והוא אינו רוצה ליקח", כלומר ומתכוון להתל בו ולצערו, וזו אונאת דברים האסורה. אבל בירור מחירים וטיב לצורך קניה ודאי שלא נאסר, כי לא יתכן שתורה תאסור על אדם לברר לעצמו מקחו היטב.

רק כאשר אין בדעת הקונה לקנות כלל, הזהירה תורה ביותר, וכמו שאמרו בסוגיא שם: "ר' יהודה אומר: אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי הדבר מסור ללב וכל דבר המסור ללב נאמר בו: 'ויראת מאלקיך' (ויקרא כה, יז)". כלומר אין המוכר יודע האמת שבלב הקונה אם מתכוין הוא לקנות או להתל בו, אבל הקונה יודע האמת, ולכן אל תצער אותו "ויראת מאלקיך"… ברור איפוא שיש בבירור מחירים וטיב הסחורה צער טורח ולפעמים גם נזק לסוחר, ואף על פי כן  הותר הדבר כשיש בדעת האדם לקנות אלא שרוצה לברר מקחו.