רב איקלע לההוא אתראגזר תעניתא
ולא אתא מיטרא

נחית קמיה שליחא דציבורא,אמר:
'משיב הרוח' נשב זיקאאמר: 'מוריד הגשם'
– אתא מיטרא

אמר ליה: מאי עובדך?-

אמר ליה: מיקרי ינוקי אנא

ומקרינא לבני עניי כבני עתירי,

וכל דלא אפשר ליה לא שקלינא מיניה מידי

ואית לי פירא דכוורי 2 וכל מאן דפשע- משחדינא ליה מינייהו ומשדרינן ליה ומפייסינן ליה

עד דאתי וקרי.

(בבלי תענית כד ע"א על פי כתב יד מינכן .)

רב הזדמן למקום אחד. גזר תענית
ןלא בא מטר.

ירד לפניו (בתפילה) שליח הציבור,

אמר 'משיב הרוח' נשב רוח

אמר 'מוריד הגשם'

בא מטר.

אמר לו: מה מעשך?

אמר לו: מלמד דרדקים אני
ומלמד מקרא לבני עניים כבני עשירים,
וכל מי שאינו יכול לשלם, איני לוקח ממנו דבר.

ויש לי בריכה של דגים,
וכל מי שפשע (שפרוע ואינו קורא) ?
אני משחד אותו בהם
ומרגיע אותו ומפייס אותו עד שבא וקורא.