להסדיר פתיחתם וסגירתם
של חנויות ובתי-מלאכה, מסעדות, בתי-קפה, בתי-תה, בתי-משקה, מזנונים, קנטינות
ומוסדים אחרים כיוצא באלה, ושל בתי-קולנוע, תיאטרונים
ומקומות אחרים של עינוג ציבורי או של סוג פלוני מהם,
ולפקח על פתיחתם וסגירתם,
ולקבוע – בלי לפגוע בכללותה של הסמכות –
את שעת פתיחתם וסגירתם ביום פלוני;
אלא שתקפה של פיסקה זו יהא בכפוף לכל פטור שהשר יורה עליו בצו;
עיריה רשאית להפעיל את סמכותה
בתחום שיפוטה או בחלק ממנו לגבי ימי המנוחה,
בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית
לענין זה, שבת ומועדי ישראל – מכניסת השבת או המועד ועד צאתם.
