כנס

בית המדרש לכלכלה וחברה

פתיחה

התקצוב הדיפרנציאלי חיוני

התקצוב הדיפרנציאלי חיוני

הפערים בין תלמידים מהשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות לגבוהות בישראל ,הם מהגבוהים בעולם (ראו כאן ). פערים אלו  נובעים במידה רבה ממצבן הכלכלי : רמת התשומות החינוכיות שהוריהם מסוגלים לתת , היקף התשומות שהרשות המקומית העניה מסוגלת לתת הם בפער עצום בהשוואה לשכבות החזקות – (לנושא שיויון הזדמנויות (ראו כאן ).

הדרך היחידה לתת לאותם תלמידים הזדמנות שווה היא שהמדינה תשלים את הפערים הללו על ידי תקצוב דיפרציאלי משמעותי ,נוסף לתקצוב הרגיל , שיתן העדפה מתקנת לאותם תלמידים.

>
רק בתנאי שלא פוגעים בחזקים

רק בתנאי שלא פוגעים בחזקים

תקצוב דיפרנציאלי הוא הסיסמא שכל מצע מפלגה, שר חינוך, או מועמד מטעם עצמו לתפקיד משתמשים בה כבמטה קסם לצמצום פערים.  

ההתנגדות באה כשהדברים מגיעים לביצוע. במיוחד כאשר מדובר על קיצוץ במימון לרשויות המקומיות החזקות והעברתם לרשויות החלשות .  גם כאשר מדובר בתוספת חדשה , כמו למשל בפרשת הסייעת השניה התקוממו  הרשויות החזקות. לובי פוליטי, שהקיף כמעט את כל המגזרים החזקים במשק, טירפד זאת – החל בפורום 15 הערים האיתנות שאמורות היו להיות אלה שיקבלו פחות תקציבים ממשרד החינוך, מאחר שיש להן אמצעים להשלים את תקציב החינוך מתקציביהן, המשך בפוליטיקאים של המפלגות הדתיות הציוניות, מאחר שהחינוך הממלכתי־דתי אמור היה לוותר על חלק מהשעות העודפות שהוא מקבל, וכלה בהורים קולניים בשכבות החזקות שהתנגדו לכל הרעה בתקציב המשופר שילדיהם מקבלים. פעם אחר פעם ניגף משרד החינוך במאבק על נקיטת המדיניות החינוכית המתבקשת של לתת יותר לחלשים.

ראו למשל כאן.

להרחבה>

>
התקציב אינו העיקר

התקציב אינו העיקר

כמובן שאין רע בתקצוב דיפרנציאלי, אלא שתקצוב זה אינו משרת את המטרה שלשמה הוא נבנה וודאי שאינו עשוי להגשים את שלל המטרות או התקוות שמיחסים לו.

יותר כסף אינו בהכרח מתבטא בשיפור הישגים חינוכיים השאלה החשובה בהרבה היא כיצד יש  להשקיעו ויצירת .  למערכות תומכות משלימות לתקצוב הדיפרנציאלי.

להרחבה>

>
סיכום