“כתיב: “שם תזבח את הפסח בערב”
אין לי אלא הוא, שלוחו מניין?
תלמוד לומר: “ובשלת ואכלת”.
מה תלמוד לומר “שם תזבח את הפסח בערב”?
אינו בדין שתהא עסוק במלאכתך וקרבנך קרב,
אבל אסור מלעשות מלאכה“.
הסבר:
לקראת פסח, קיים איסור שבתון ממלאכה (לא מנהג) שהיה קיים בזמן שהקריבו קורבן פסח בחג הפסח שחל בי”ד בניסן.
הירושלמי מנמק את איסור המלאכה כדי להתרכז בהקרבת קורבן פסח
הירושלמי בהמשך שם שואל, זה כך לגבי קרבן פסח הרי שלכאורה צריך לשבות כל יום בזמן הקרבת קרבן התמיד. “אמר רב יונה אילין תמידין קרבנותיהן של כל ישראל אינון…
אם יהיו כל ישראל יושבין ובטילין
והכתיב ואספת דגנך מי אוסף להן את הדגן“.
כלומר , הירושלמי דוחה את האפשרות של בטלה ממלאכה
כל יום בזמן הקרבת קורבן התמיד
כיון ששבתון זה , אם יחול על כל יום [שהרי קרבן התמיד עולה בכל יום]
ואז יפגעה ערך הבסיסי של העבודה.
